רוני סומק נולד ב-1951 בבגדד, הועלה ארצה ב-1953. למד רישום במכון אבני וספרות ופילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל-אביב. היה מדריך חבורות רחוב, ובשנים האחרונות מלמד ספרות ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת.
פירסם 16 ספרי שירה, והאחרון שבהם עד כה הוא "הרמס". כמו כן פירסם שני ספרי ילדים ("כפתור הצחוק" ו"הקוף שלוף והקוף בלוף" עם שירלי סומק).
שיריו תורגמו ל-45 שפות ופורסמו בספרים באנגלית ("האש נשארת באדום" ו"מחתרת החלב"), ערבית ("יסמין", "השירה היא נערת פושעים", ו"חלב אריות"), צרפתית ("נולדנו בבגדד", "עדות יופי", "בגדד-ירושלים. בשולי האש", "נשיקת השירה" ו"הפסנתר הבוער:), קאטלנית ("על נייר זכוכית", ו"אהבה פיראטית"), אלבנית ("סימן הנגיסה"ו"כפתור הצחוק"), איטלקית ("הקטלוג האדום של המילה שקיעה" ו"הילד המגמגם"), מקדונית ("חיטה" ו"דרקוני האספלט"), יידיש ("אני עירקי – פיג'מה"), קרואטית ("שירים"), נפאלית ("בגדאד, פברואר 1991"), הולנדית ("בלוז הנשיקה השלישית" ו"פוטו רצח"), דנית ("מברשת השמש"), פורטוגזית ("גול ברגל שמאל", ומכתב לפרננדו פסואה"), גרמנית ("מסמרים"), ספרדית ("גן עדן לאורז"), ("אני אוהב אותה ושישרף העולם"), רוסית ("הנמר ונעל הזכוכית"), תורכית ("הבלדה על עמק האלכהל") ובאנתולוגיות ובכתבי-עת ברחבי העולם.
ספריו מלווים בציוריו.
על שירתו פורסמו:
"אקרובט פואט" מאת יאיר מזור, ארה"ב 2008.
"שני ילדים מבגדד" מאת ז'יל רוזייה, צרפת 2015.
"המשורר שכותב בלוז" מאת יאיר מזור, ארה"ב 2016.
"מילת הכבוד של הרחוב" בעריכת נועה שקרג'י, יגאל שוורץ וקציעה אלון, הוצאת גמא, ישראל 2019.
ב-1997 הקליט בניו יורק את "נקמת הילד המגמגם" ובווינה את "קו העוני" – דיסקים משותפים עם המוזיקאי אליוט שארפ. ב2001 הופיע הדיסק השלישי "קיצור תולדות הוודקה".
ב-2011 הקליט עם "פגועי מח" את "סולו תופים".
ב-2014 כתב את "נבוכדנאצר בלוז", מיני ליברית, למוזיקה של חיים פרמונט. היצירה בוצעה על ידי התזמורת הסימפונית ראשל"צ בניצוחו של רובן גזריאן.
ב-1998 הציג עם בני אפרת את "בית חרושת של הטבע" – שישה מיצבים בעקבות שירים. (התערוכה הוצגה בגלריית "המומחה" מטעם מוזיאון ישראל. ובעקבותיה נוצר הווידיאו-ארט "בית חרושת של הטבע" בבימויו של שחר בן-חור.)
ב-2004 הציג את "חוואג'ה ביאליק" – 10 רישומים ושיר בעקבות 9 שירים של ביאליק.
ב-2007 את "ריה"ל מדריד" – 12 רישומים ושיר בעקבות 9 שירים של רבי יהודה הלוי.
ב-2010 את "מפית", ב-2012 את "אגם הברבורים", ב-2014 "שריטה במרפק השירה", ב-2016 הציג פעמיים ח"י בבית אבי חי באצירתו של עמיחי חסון, ב2018 מיצג משותף עם בני אפרת (מוזיאון פ"ת).
על שירתו זכה בין השאר בפרס ראש הממשלה, פרס יהודה עמיחי לשירה, פרס מפעל חיים ע"ש אריק אינשטיין, פרס יצירתיות בשפה העברית ע"ש מאיר אריאל, 2019. פרס ראשון בתחרות שירי יין, סטרוגה, מקדוניה (2005), ובפרס הנס ברגהאוס לשירה מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי במאסטריכט, הולנד (2006).
ספרו "מחתרת החלב" בתרגומו לאנגלית זכה בפרס קליף בייקר בארה"ב.
ב-2012 הוענק לו בשגרירות פולין בתל אביב "צלב אבירי השירות המופתי" של הרפובליקה הפולנית.
ב-2013 הוענק לו עיטור אביר במסדר האמנויות והספרות של ממשלת צרפת.
ב-2016 הוענק לו עיטור איש המופת של ארגון "הליונס".
ב-2017 הוענק לו פרס הוקרה ליוצרים ולסופרים מטעם המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל.